#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. 1 המפקיד מעות אצל חבירו (ש&quot;ח) ונגנבו מה הדין אם שמרם כדרך השומרים וכשלא שמרם כדרך השומרים? ומה זה שאינו כדרך וכדרך?	"אם שמרן שלא כדרך השומרים דהינו כגון צררן והפשילן לאחוריו וכתיב &quot;וצרת הכסף בידך&quot; אפ' שצרורין יהיו בידך, או שמסרן לבנו וביתו הקטנים, או שנעל בפניהם שלא כראוי. חייב.<p dir=""rtl"">אם שמרן כדרך השומרים פטור. דהינו אמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע, אבל לא בעינן עמוק ג' טפחים אלא טפח [וביום ששי לא הטריחו אבל במוצאי שבת אם לא קברם מיד חייב אלא אם כן זה של צורבא מרבנן והמתין אולי צריך את זה להבדלה]. והאידנא דשכיחי גשושאי אין להן שמירה אלא בשמי קורה, והאידנא דשכיחי פרומאי אין להם שמירה אלא ביני אורבי, אמר רבא ומודה שמואל בכותל, והאידנא דשכיחי טפוחאי אין להן שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע או בטפח הסמוך לשמי קורה.</p>"	בבא מציעא מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מב. 2 אלו ד' מימרות אמר רב יצחק מענין שמירה על הכסף (צרור, מצוי, ישלש, ברכה)?<p dir=""rtl"">הנכנס למדוד את גרנו מה אומר?</p>"	"&quot;וצרת הכסף בידך&quot; אע&quot;פ שצרורין יהיו בידך. וכן דורש מכאן לעולם יהיה כספו של אדם מצוי בידו.<p dir=""rtl"">לעולם ישלש אדם את כספו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו.</p><p dir=""rtl"">אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר &quot;יצו ה' אתך את הברכה באסמיך&quot; דבר הסמוי. ת''ר ההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואח''כ בירך הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצוייה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין. </p>"	בבא מציעא מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. 3 'ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינהו בצריפא דאורבני איגנוב' מה הדין וכיצד הלכה?	ל&quot;ק אמר רב יוסף אע&quot;ג שלענין שמירה הוי אונס לענין שריפה הוי פשיעה ותחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב. וא&quot;ד שפטור. והלכה שחייב.	בבא מציעא מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. 4 'ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה א''ל הב לי זוזאי א''ל לא ידענא היכא אותבינהו' האם חייב?	רבא חייב דכל לא ידענרא פשיעותא.	בבא מציעא מב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 1 'ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה אשלמינהו לאימיה ואותבינהו בקרטליתא ואיגנוב אמר רבא היכי נדיינו דייני להאי דינא?	"לחייב אותו א&quot;א שכל המפקיד על דעת אשתו ובני ביתו מפקיד, <p dir=""rtl"">לחייב את האמא א&quot;א שטוענת שלא ידעה שזה לא שלו שתשמור את זה בקרקע, והוא אומר שלא אמר לה שחשב שבשבילו תשמור טוב יותר. </p><p dir=""rtl"">לכן הוא נשבע שהביא לאמו, והאמא נשבעת שהניחא בקרטליתא, ופטורים.</p>"	בבא מציעא מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 2 'ההוא אפוטרופא דיתמי דזבן להו תורא ליתמי ומסריה לבקרא לא הוו ליה ככי ושיני למיכל ומית אמר רמי בר חמא היכי נדיינו דייני להאי דינא?	אם יש פסידא ליתומים ודאי שהרועה חייב דהוי ליה לעיוני. כשאין להם הפסד שהמוכר החזיר את הכסף, רק המוכר תובע את הבקרא שהיה לו להודיעו {בספסירא דלא ידע}, ובקרא טוען שלא ידע, נשבע הבקרא שלא ידע ומשלם דמי בשר בזול.	בבא מציעא מב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב: 3 'ההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה הוה ליה לדידיה נמי כריא דכשותא א''ל לסרסיה מהאי רמי אזל רמא מאידך אמר רב עמרם היכי נדיינו דייני להאי דינא?	"שניהם פטורים, הבעלים מפני שהתכוין שיקח משלו והשליח מפני שהבעלים לא אמר תיקח מזה ולא מזה. <p dir=""rtl"">אבל אם המתין כזמן להביא מהראשון ולא הביא הבעלים חייב שיודע שהולך לשני. </p><p dir=""rtl"">[ומדובר כאן שהשיכר נעשה חומץ, או בכיסי שלא השביח כמו שרצה כשנעשה לשיכר.]</p>"	בבא מציעא מב:		
